ש"ס ויהדות התורה הודיעו היום (ראשון) כי חתמו על הסכם עודפים. בהודעה המשותפת לשתי המפלגות נכתב כי מנהיגיהן, חברי הכנסת אריה דרעי ויעקב אשר, "הדגישו כי ההסכם מבטא את המשך שיתוף הפעולה בין הסיעות, הנעשה על פי הוראותיהם של זקני וחכמי הדור". לדבריהם, "גם בכנסת הבאה ימשיכו שתי הסיעות לפעול בשיתוף פעולה מלא ובחזית מאוחדת בסוגיות הליבה הנוגעות לשמירה על עולם התורה, מעמדם של בני הישיבות וחיזוק מוסדות החינוך התורני". המפלגות שטרם חתמו על הסכם עודפים הן עוצמה יהודית, עמך ישראל בראשות עופר וינטר ומילואימניקים־כלכלית בראשות יועז הנדל וירון זליכה.

בשבוע שעבר חתמו הליכוד והציונות הדתית על הסכם עודפים. מפלגת עוצמה יהודית מסרה לאחר מכן כי בליכוד סירבו לחתום איתם על הסכם עודפים, "וזאת כחלק מניסיון הליכוד להקטין את עוצמה יהודית, ולהשאיר את בן גביר מחוץ לממשלת האחדות שהליכוד מתכנן עם איזנקוט". בחודש שעבר הודיע יו"ר מפלגת ישר, גדי איזנקוט, על חתימת הסכם עודפים בין מפלגתו ובין הדמוקרטים בראשות יאיר גולן. בד בבד הודיעו המפלגות ביחד בראשות נפתלי בנט וישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן כי חתמו על הסכם עודפים. המועד האחרון לחתימה על ההסכמים הוא 16 באוקטובר.

לקראת הבחירות המפלגות חותמות על הסכמים המחלקים ביניהן את הקולות העודפים שאחרי חישוב המנדטים. המהלך נועד למנוע בזבוז של קולות שאינם מצטברים למנדט ושאם לא כן היו יורדים לטמיון. החישוב מתבצע באופן הבא: אחרי שנקבע אחוז החסימה והושלמה ספירת תוצאות ההצבעה שקיבלה כל אחת מהרשימות שעברו אותו, מחלקים את סך הקולות הכשרים ב־120. הנתון המתקבל מכונה "המודד". בשלב הבא מחלקים את מספר הקולות הכשרים ב"מודד" כדי לקבוע את מספר המנדטים שקיבלה כל אחת מהמפלגות.

אלא שהנתון המתקבל אינו שווה ל־120 מנדטים: לצד המנדטים המלאים המפלגות זוכות גם בקולות עודפים הנאספים ומחולקים להן במסגרת מנדטים נוספים, על פי המפתח שנקבע בחוק "בדר־עופר" ובהתאם להסכמי העודפים. חוק בדר־עופר מציג נוסחה לשקלול עודפי הקולות שקיבלו המפלגות ולחלוקתם מחדש למנדטים על פי מפתח מוסכם. החישוב מביא בחשבון את גודלה היחסי של הרשימה, ובכלל זה עודפי הקולות שלה, ואת הסכם העודפים שחתמה.

החוק מתיר לכל שתי רשימות המתמודדות בכנסת לחתום ביניהן על הסכם שנועד למנוע את אובדן הקולות העודפים של כל אחת מהן. חתימה על הסכם כזה מגבירה את סיכוייה של המפלגה לזכות בעוד מנדטים, אך חישוב חלוקת הקולות העודפים נעשה על פי נוסחה סבוכה. על פי חוק בדר־עופר, שתי רשימות שחתמו על הסכם עודפים ייחשבו רשימה אחת לצורך בחינת חלוקת הקולות העודפים, ובכך הן יגדילו את כוחן בעת חלוקת המנדטים המתבססים על הקולות העודפים. חלוקת המנדטים בין שתי הרשימות שחברו יחד תתבצע על פי גודלן היחסי.

הנוסחה המתמטית המופיעה בחוק מתבססת על חישוב היחס שבין מספר הקולות הכולל שקיבלה מפלגה מסוימת בבחירות ובין מספר המנדטים שקיבלה ועוד 1 (הספרה 1). המפלגות שתוצאתן היא הגבוהה ביותר מקבלות את המנדטים שנותרו לחלוקה. בפועל הנוסחה לרוב נותנת יתרון למפלגות הגדולות ולא בהכרח למפלגה שזכתה במספר הקולות העודפים הגדול יותר. הקולות העודפים שניתנו למפלגה שלא חתמה על הסכם עודפים לא ייספרו לצורך חלוקת המנדטים העודפים, ולא תהיה לה אפשרות להגדיל את מספר המנדטים שלה. כך יקרה גם למפלגה שחתמה על הסכם עודפים עם מפלגה שלא עברה את אחוז החסימה.