ככל שמערכת הבחירות מתקרבת, הג'נוסייד בעזה והשלכותיו על החברה הפלסטינית בישראל נדחקים לשולי השיח. הטראומה של השנים האחרונות, לצד מצבה הנואש של האופוזיציה הישראלית, דוחפת את שני הצדדים אל אוצר המילים המוכר: שילוב, השפעה, שותפות ערבית־יהודית, להפיל את שלטון הימין, יהודית ודמוקרטית. שוב מדברים על הפוטנציאל האלקטורלי של האזרחים הערבים, על חשיבות השתתפותם במשחק הפוליטי, על האזרחות ה"טובה" שלהם ועל "ההתנהגות המופתית" בזמן המלחמה, כשנאלצו לשתוק, להיזהר ולפחד.

טוען...