סא"ל (במיל') א' (45), נשוי, אב לשישה וסבא, מכהן כמג"ד 1891 - גדוד "מגיני יואב".

א' הוא ממש לא מילואימניק טיפוסי: את שירותו הצבאי החל כקצין מוערך בגדס"ר גולני, נפצע קשה בהיתקלות ברצועת עזה ועבר שיקום ממושך של כמעט שנה בתל השומר. מאז הוא הספיק להקים חברה בינלאומית מצליחה וייסד עמותת חסד.

כשצה"ל קרא לו להקים מאפס גדוד מילואים חדש תחת אוגדת גלעד וחטיבת דוד - הוא לא היסס. הוא עלה על מדים, וגרר איתו את האנשים שהוא סומך עליהם בעיניים עצומות: אנשי החפ"ק שלו.

סיפורו של החפ"ק של גדוד 1891 הוא קודם כל סיפור על חברות. לימינו של המג"ד ניצב רס"ם (במיל') ה', תושב היישוב נטע ואבא לתשעה ילדים. בשגרהא מתכנן נוף ועובד בחווה חקלאית טיפולית. את השבועות הראשונים של המלחמה הוא בילה כמפקד כיתת הכוננות ביישובו, בטוח שפרק המילואים בחייו כבר מאחוריו.

"לפני שנה וחצי בערך, א' והאישה הגיעו אלינו ביום שישי לשתות כוס קפה בעגלת הקפה המשפחתית ביישוב", משחזר ה' בחיוך. "פתאום, סביב השולחן, הוא זורק לי שהוא מקים גדוד מילואים חדש ורוצה שאצטרף אליו כחלק מהחפ"ק. כאבא לתשעה ובעל עסק עצמאי, כבר לא הייתי במערך המילואים כמה שנים טובות. אבל כל מי שמכיר את א' יודע שלהתווכח איתו זה בלתי אפשרי. אם הוא רוצה לשכנע מישהו - הוא ישכנע. ויתרתי מראש ואמרתי לו כן. זו הייתה הזדמנות שלא חשבתי שתעמוד בדרכי שוב בחיים. זה הצעיר אותנו בכמה שנים, המהלך הזה".

הצלע השלישית בחפ"ק הוא רס"ם י, הקשר המיתולוגי של המג"ד. השניים צועדים יחד בהמילואים עוד משנת 2009. "כבר מהשבעה באוקטובר, כשהייתי סגן מפקד כיתת כוננות במבשרת, התחלתי ללחוץ על א' שימשוך אותי בחזרה לצבא", מספר י'. "ברגע שהוא הקים את הגדוד והתקשר אליי - עמדתי דום והגעתי בריצה. עם א' אני הולך בעיניים עצומות. למרות הקשיים, למרות האישה והילדים בבית והעובדה שיכולתי לא ללכת, החלטתי ללכת עם זה עד הסוף".

השילוב של שלושתם יצר חפ"ק מלוכד, שבו המרחקים והגיל נמחקים ברגע. "ה' וי' הם יד ימין ויד שמאל שלי, אנחנו משלימים אחד את השני", אומר המג"ד א'. "ה' לא עשה מילואים כמה שנים, אבל זה כמו אופניים. ברגע שיש את ה'למה' הפנימי - כל הקטע המקצועי חוזר בשנייה".

השנה סיים הגדוד תעסוקה מבצעית ארוכה, אינטנסיבית ומורכבת ביותר בגזרת מנשה. מדובר בקו ארוך ומאתגר, שדרש מהם לבצע משימות רבות שהם בכלל לא דמיינו שידרשו מהם בגילם: מעצרים ליליים, מארבים ממושכים וחיפושי אמצעי לחימה בכפרים.

"העבודה שלנו כחפ"ק היא סביב השעון", מתאר הקשר י'. "השכמה כבר באזור חמש בבוקר, ויוצאים לכל פעילות ומשימה בגזרה. כשאתה עובד עם מג"ד שלא נח לרגע ורוצה להצליח בכל מחיר - זה תובעני, אבל אנחנו אוהבים את זה. אשתי אמרה לי שאפילו בסדיר לא עשיתי שירות כל כך ארוך שבו כמעט לא הייתי בבית. אבל התוצאה הייתה שווה. רשמנו הצלחות מבצעיות רבות, ומעל הכל - נתנו למילואימניקים הצעירים, שעשו מאות ימי מילואים מאז פרוץ המלחמה, את האפשרות לנוח קצת. באנו ועשינו את שלנו".

אחד המאפיינים הייחודיים ביותר של גדוד 1891 הוא הפסיפס האנושי המרכיב אותו, המשלב בין ניסיון חיים עשיר לבין אנרגיה צעירה מהסדיר.

"יש לנו בגדוד סגל פיקודי מדהים", מסכם בגאווה המג"ד א'. "אתה רואה מפקד פלוגה בן 52 עובד לצד מפקד פלוגה בן 25, ומדהים לראות את החיבור ביניהם. יש להם ברק מטורף בעיניים. הצעירים מביאים את החניכה המקצועית והטכנולוגית שהכי קרובה לסדיר, והמבוגרים מביאים את השקט, את הניסיון ואת העצות הטובות של החיים. כל מי שרוצה להצטרף אלינו בדרום לגדוד 'מגיני יואב' יפגוש רוח מדהימה של אנשים ותחושת עשייה עמוקה. יש לי תודה ענקית לכל החיילים, המפקדים, ולחטיבת נגבה המעולה שמלווה אותנו".