שבעה גברים עומדים על גג בניין. הם לבושים בבגדים חמים ומעליהם השמים אפורים. לא ברור אם הסערה הגיעה או בדיוק חלפה. אלמלא היה כתוב על חזית הבניין שמאחוריהם "רז פרסטן ולהקה" היה אפשר לחשוב שמדובר בקאבר לאלבום של להקה בריטית. אבל אם מסתכלים מקרוב, מזהים את הבניינים האפרוריים והמתפוררים של דרום תל אביב. כך, בתמונה אחת, מכסה הלהקה את כל מה שהיא: ישראלית, תל־אביבית, מושפעת מצלילים שמגיעים מעבר לים, אבל כותבת בעברית כשברקע ענני מלחמה.